After the War

After the war a soldier whose arm had been amputated came over to me. With his other
hand he pointed at the stump and said, I left it there, and went on: They took it. He
looked at me for another moment as if seeking a hint of commiseration, then opened
the backpack on his shoulder, and with a movement which attested that a secret
possibility was hanging in the balance, he took out a sheet of parchment that seemed
quite ordinary. This, he said, is equivalent. I scrutinized the document, which indeed
stated that it was equivalent to the lost arm. The soldier, who was following the
impressions that reading the document left on me, waited tensely as if expecting
something. I understood the nature of the transaction he was thinking about, but I was
not willing to enter into this kind of haggling under any circumstances. Imagine, I said,
that I agreed to exchange my arm for this document, then a soldier who had lost his leg
would immediately appear with a similar document, so would I be able to discriminate?
I spoke sincerely to him for a long while, while presenting as many arguments and
reasons as I could, but in vain. The soldier refused to be mollified. We stood in the
street, it was dusk, a red sun extended a crooked finger to my face.

אחרי המלחמה

אחרי המלחמה ניגש אלי חייל שזרועו נקטעה. הוא הצביע בידו האחרת על הגדם ואמר, השארתי אותה שם, ומיד הוסיף: הם לקחו אותה. הוא הביט בי עוד רגע כמבקש זיק-השתתפות, אז פתח את תיק החיילים שהיה שמוט על כתפו, ובתנועה שהעידה כי אפשרות כמוסה היא זו המונחת על הכף, שלף גיליון קלף רגיל למראה. זה, אמר, שווה-ערך. עיינתי בתעודה, שאמנם העידה כי שוות ערך היא לזרוע שאבדה. החייל, שעקב אחר הרשמים שטבעה בי קריאת הגיליון, המתין בדריכות כמצפה לדבר-מה. הבנתי את טיב העסקה שעלתה בדעתו, אך בשום אופן לא הייתי מוכן לסוג זה של מיקח וממכר. תאר לך, אמרתי, שהייתי מסכים להמיר את זרועי בתעודה זו, הרי מיד היה מופיע חייל החסר את רגלו ובידו תעודה, וכי יכולתי לנהוג איפה ואיפה? דקות ארוכות עוד הוספתי לדבר על לבו, ולשם כך הצגתי טיעונים ונימוקים ככל שהיה לאל ידי, אך לשווא. החייל סירב להתרצות. עמדנו ברחוב, השעה היתה שעת ערביים, שמש אדומה שלחה אצבע כפופה אל פני.

Yoram Naslavsky is the author of In The Sight of This Sun, a collection of short stories published in Hebrew. His short stories have been published in various literary journals in English and Hebrew, including Fence, The Southampton Review, Mita’am, and Haaretz.

Anthony Berris was born in the United Kingdom and has been a member of Kibbutz Beit Haemek for most of his adult life. He is a translator and editor.